nashbell.com

♿⃔ ♿⃕

זהירות צפרדעים

תגיות: "בעלי חיים" "צפרדעים" "טבע" "איכות סביבה"

מדור: סביבה וחיות

תאריך: 2008-06-17-03-12

אני חושב על ילדותי כזכרון רחוק. גדלתי לי במושב אי שם בשרון הירוק. פרדסים היו בכל מקום, וסביב כל פרדס עמדה לה שדרת ברושים שוברת את הרוחות ומגינה על העצים ועל הפרי המתוק. היה ניתן לשמוע את התנים אי שם בשדות, כמו גם את יללות הכלבים והחתולים בכל מקום. קירקורי תרנגולות נשמעו מהלולים וציוצי ציפורים מעל. בחורף תעלות הניקוז בשולי הכבישים היו הופכות לשלוליות ענק רובצות ראשנים וקירקורי הצפרדעים נשמעו למרחקים. כך נשמעו להם צלילי הכפר כפי שהכרתי וצלילים אלה היו ערבים לאוזן והנחילו תחושת רוגע ושלוה.

בחלוף השנים נעלמו הפרדסים ואיתם גם יללות התנים, גם כלבים וחתולים כבר בקושי רואים. השלוליות מזמן יובשו ואיתם גם הראשנים וקירקורי הצפרדעים נעלמו. לולים כבר כמעט לא רואים ויש גם מעט ציפורים וצלילי הכפר משתנים מן הטבעי והרך אל קולות צורמניים. טרקטורונים מתחרים בינייהם על כבישי הכפר השלווים, והמון מכוניות שועטות בכבישים, מטוסי פעלולים וטרקטורוני בקאיי מרעישים מעופפים מעל לראשינו ורכבות רבות חולפות נשמעות בקרבתינו, ואם בלילה מנוחה רצינו,מקבלים במקום שקט את מוסיקת גני הארועים בוקעת מהשדות וישנם גם מסיבות יער פרועות שמשטרת ישראל כבר לא טורחת לעצור.

לכל ההמולה הכפרית הזו מתווסף לו בית בכפר הלא הוא הדיור המוגן עבור גיל הזהב אשר בניגוד לכפר האמיתי של פעם, נראה כמו שכונת וילות עירונית בצפון תל אביב. אשר נותן תחושה כלשהי של כפר לדיירים שכל חייהם חיו בעיר. אכן אשלייה היא זו. והכל מרוצף ברחובות הולנדיים והגינון מושקע וירוק ויפה ומדיף ריחות נעימים של תבלינים וצמחי חליטה ויש בריכת שחיה וחדר כושר וספא ולרגע נדמה שהכל טוב ויפה. בריכות נוי צצות להן בכפר גיל הזהב, עם מזרקות ומפלים צמחי מיים ודגי זהב. והטבע מגיב בהתאם למציאות החדשה ובמקום השלוליות הגדולות של פעם, חזרו להן הצפרדעים לאגם. ושוב ראשנים ושוב קירקורי צפרדעים ממש כמו פעם, כמו בילדותי...

ומה הבעיה בעצם? פשוט מאוד. הדיירים החדשים ברובם, אינם בני הכפרים אלא להפך אנשי העיר שברחו מהמולת העיר אל הכפר, אלא שעם בואם אל הכפר, מביאים הם עימם את העיר איתם. הכבישים מתמלאים, התחבורה מתרחבת, הבורגנות חודרת אבל ה-"רעש" של הצפרדעים לא רצוי להם. הם התרגלו להמולת העיר וישנו היטב לשמע מכונית הזבל המעמיסה צפרדעי זבל של ברזל ולשמע צפירות הרכבים התקועים מאחור אבל כלב אחד שינבח או צפרדעים מקרקרות באגם - זה כבר יותר מדי בשבילם. ואז יבואו התלונות להנהלת הכפר שלהם שתטפל במטרד הירוק. ומה עושה ההנהלה? כמובן - מטפלת במטרד הירוק. הרי הכסף הגדול שנכנס לכיס עדיף על חיי כמה יצורים ירוקים ועלובים.

אז מה עושים? מביאים ציידים, תאילנדים מיומנים, שצדים צפרדעים לאור פנסים בין הקנים אשר באגם, ושקיות הנילון הריקות מתמלאות במהירות בצפרדעים ירוקות אשר נערמות כמו גופות חיות הממתינות לסופן המר בצלחת הבשר הטרי של ארוחת הצהריים האסיאתית. ואני רואה ולא מאמין שדבר כזה קורה כאן במדינת היהודים. ופתאום מזדעזע לעצם המחשבה כי בית בכפר זה הוא רק אחד מני רבים שכמותו כאן בשרון הירוק או אולי האדום מדמם של הצפרדעים המסכנות שחרפו נפשם על עיור הכפר הישן והטוב.

זהירות צפרדעים! אל תתפתו לאגמי השוא של אחוזות ובתים בכפרים או של גני ארועים מצועצעים! אוצו רוצו בירחו משם אל שמורות הטבע המעטות שעוד הותיר לכם האדם!

ואתם, אנשי המצפון, הקימו צעקה גדולה ועיצרו את צייד הצפרדעים הפרוע כל עוד לא מאוחר! 

♿⃔ ♿⃕

nashbell.com